מבוא
1. המבקש, גיורא עפגין, עו"ד לפי מקצועו (להלן: "
המבקש") רכש בשנת 1994 מגרש בתחום ההרחבה של הישוב הקהילתי כפרי "מתיישבי אמנון" (להלן: "
המשיבה"), עליו הקים את ביתו, ומאז הוא מתגורר בתחום היישוב.
2. בישוב "מתיישבי אמנון", שתי אגודות שיתופיות, האחת האגודה השיתופית החקלאית, בה חברים כל בעלי הנחלות שבישוב, והשניה המשיבה, המאגדת את התושבים בישוב אשר אינם בעלי זכויות בנחלות החקלאיות, ואלה בעיקר התושבים שרכשו מגרשים בתחום ההרחבה של הישוב, ובנו עליהם את בתיהם, על אלה נמנה המבקש.
אגודה שיתופית זו אושרה לרישום בחודש 5/96 ומטרותיה כפי שעולות מהתקנון הינן בין היתר הקמת ישוב קהילתי כפרי המהווה מסגרת ארגונית חברתית ותרבותית, הספקת שירותים קהילתיים לחברה, ארגון השתכנות והתיישבות של חברי האגודה בתחום הישוב, תוך הקפדה ושמירה על קיום צרכיהם ורווחתם של החברים וחינוך חברי האגודה ברוח עקרונות הקואופרציה והעזרה ההדדית.
3. בתובענה שבפנינו, עותר המבקש לקבלת פס"ד לפיו יוצהר על:
א. בטלות תקנון המשיבה (להלן: "
התקנון") המסמיך אותה לעסוק בעניינים שמטיבם הם של רשות מקומית והפעולות אשר בוצעו מכוחו.
ב. בטלות החלטות אסיפת חברי המשיבה מיום 24/3/2009 ומיום 4/5/2009, שבמסגרתן הוסמכה המשיבה לנהל את העניינים המוניציפאליים בישוב במקום הוועד המקומי.
ג. בטלות סעיף 11 לתקנון המשיבה, ועמו כל סעיף אחר בתקנון המחייב, במישרין או בעקיפין, כל מחזיק בנכס בתחום הישוב להיות חבר במשיבה.
4. בדיון המוקדם שהתקיים בעתירה ביום 26/10/2010, הגיעו ב"כ הצדדים לידי הסכמה באשר לשני הסעדים הראשונים (א' ו- ב' של הסעיף הקודם), ועל יסוד הסכמה זו ניתן פס"ד חלקי לפיו "נאסר על המשיבה לעסוק ו/או לבצע פעולות כלשהן אלא אם פעולות אלה מותרות עפ"י הדין".
בעקבות מתן פסק הדין החלקי, הסכימו הצדדים כי מה שנותר לדיון ולהכרעה בתובענה הינו הסעד השלישי שפורט בפסקה ג' לסעיף הקודם, דהיינו הצהרה על בטלות סעיף 11 לתקנון המשיבה, וכל סעיף אחר בתקנון המחייב, במישרין או בעקיפין, כל מחזיק בנכס בתחום הישוב להיות חבר בישיבה.
ב"כ הצדדים הסכימו כי המחלוקת בין הצדדים בעניין סעד זה הינה במישור המשפטי בלבד, ועל כן ביקשו לסכם טענות בכתב.
5. לאחר שעיינתי בסיכומי הצדדים, שכאמור הוגשו בכתב, החלטתי ביום 26/12/2010 לקבל את עמדת היועץ המשפטי לממשלה, זאת נוכח החשיבות הציבורית וההשלכה הרוחבית של ההכרעה בתובענה ובסעד האמור על בעלי זכויות חכירה בבתים הבנויים בהרחבה של הישובים השונים שאינם בעלי נחלות, ואינם חברים באגודות החקלאיות.
לצערי, עקב תקלה בעבודות המזכירות ההחלטה הנ"ל הומצאה ליועץ המשפטי לממשלה רק בסוף חודש 2/2011, אז גם הוגשו מטעם היועץ המשפטי מספר בקשות להארכות מועד להגשת עמדתו, בקשות אשר נענו ע"י ביהמ"ש ובסופו של דבר עמדת היועץ המשפטי נתקבלה לתיק ביהמ"ש ביום 11/8/2011.
עיקר הטענות בבקשה הרלבנטית לסעד של ביטול סעיף 11 לתקנון המשיבה:
6. כאמור המבקש עותר לבטל את סעיף 11 שבתקנון, ועימו כל סעיף אחר בתקנון המחייב, במישרין או בעקיפין, כל מחזיק בנכס בתחום המושב להיות חבר באגודה - המשיבה, כיוון שלטענתו הדבר מנוגד לעצם הווייתה של המשיבה כאגודה שיתופית, שבסיסה הרעיוני וולונטארי. הסעיף פוגע בחופש מהתאגדות שהיא זכות יסוד בחברה הישראלית. הוא גם עומד בסתירה להחלטת מינהל מקרקעי ישראל מספר 970, שהסדירה את פרישתו של בעל נחלה מחברות באגודה להתיישבות חקלאית, ללא פגיעה בזכויותיו.
7. המבקש טען, כי החיוב להתאגד במסגרת גוף פרטי הפועל לפי פקודה מנדטורית, ותקנות שאינן תואמות את השינויים בהתיישבות המופרטת, עומד בסתירה לחוקי היסוד, למגמות בפסיקה בעקבות חוקים אלה, שעה שקיימים פתרונות משפטיים חלופיים, לא פחות טובים מהמשיבה להשגת מטרות חברתיות.
8. הפסיקה מכירה בזכות שלא להתאגד, ולהישאר בעל נכס לרבות נחלה חקלאית. (הפנה לבג"צ 1793/03 עמיר דרורי ואח' נ' מועצת מקרקעי ישראל ואח', פורסם בנבו ).
9. נטען, כי אם בר רשות בנחלה רשאי לפרוש מחברות באגודה להתיישבות חקלאית ללא פגיעה בזכויותיו, קל וחומר שתושב, בעל חוזה חכירה, רשאי לפרוש מחברות במשיבה, לשלם ארנונה לגוף המוסמך לנהל את העניינים המוניציפאליים במושב, ולהצטרף לכל גוף וולונטרי המוכר בחוק, המאורגן ע"י בעלי עניין בעלי מטרה משותפת אמיתית ולקדם את ענייניהם.
עיקר טענות המשיבה עפ"י כתב התשובה: